תחומי פעילות

שיטת העוקב – טרייסר

תיאור בדיקת אטימות מכלים וצנרת בשיטת Tracer Tight®

הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר מבוסס הזרקת חומר עוקב נדיף בכמות מדודה לתוך מיכל הדלק או הצינור הנבדק, הנחתו לפרק זמן מדוד המאפשר לעוקב לצאת מהמיכל או הצינור בכל מקום בו קיימת אפשרות כזאת גם לדלקים (דליפה) ולהתערבב בגזי האדמה, ולאחר מכן שאיבה של גזי אדמה סביב הפריטים הנבדקים לתוך מיכלים ייעודיים (Canisters) . מדוכות אלו נשלחות למעבדה אנליטית לבדיקה וקביעה האם נוכח 'העוקב' בדוגמאות גז הקרקע.
המצאות עוקב בריכוזים מעל ריכוז הרקע מעיד על דליפה.

הבדיקה נערכת בשני שלבים:
שלב א – התקנה והזרקה
תכנון פריסת גששים ליד הפריטים המיועדים לבדיקה.
החדרת גששים (צינורות ניטור) לקרקע בסמיכות למיכל או לצינור הנבדק. המרחק בין הצינורות הללו לבין המיכל או הצנרת יהיו לא יותר מכ- 3.5 מ'.
הזרקת העוקב (Tracer) למכל או לצינור. כמות העוקב נקבעת בהתאם לנפח המכל, מחזורי המילוי והריקון של המכל.
פרק זמן ההמתנה בין הזרקת העוקב למכל או לצינור עד לתחילת תהליך הניטור הוא מינימום שבוע עד ארבעה שבועות.

שלב שני – דגימה ואנליזה
הדוגמאות נאספות בשטח מתוך הגששים שהותקנו בשלב הראשון באמצעות מדוכות מיוחדות בהן שורר תת לחץ טרם לקיחת הדגימה.
המדוכות עם גזי האדמה שנאספו באתר הנבדק מובאות למעבדה לצורך אנליזה אשר תקבע באם קיים ריכוז עוקב המצביע על דליפה מהמכל או הצינור הנבדק.
דוח האנליזה משמש בסיס לתעודת הבדיקה המונפקת למזמין הבדיקה.

לפי הוראות המשרד להגנת הסביבה, הממונה על מניעת זיהום מי תהום מדלקים, צנרת תיחשב כלא אטומה אם ערך ריכוז העוקב שנמצא בסמיכות לצינור מסוים עולה על ערך ריכוזי הרקע של העוקב שנמצא בתחנת הדלק.

לא ניתן לבצע את הבדיקה בשיטה זו עבור:
1. מיכלים אשר קוטרם עולה על 6.0 מ'
2. מיכלי צילנדר תת קרקעיים אנכיים.
3. צנרת ארוכה מ- 300 מ'